English


        העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה


דף הבית מי אנחנו ?מה קורה אסבסט שמירת חופים הגנת העץ מעורבות גן ירוק הצטרפות צרו קשר

 

אסבסט - הזיהום בגליל המערבי

 

פרק האסבסט מתוך  דוח  "צדק סביבתי" שהוגש על ידי ארגון הגג של שוחרי הסביבה  "חיים וסביבה"לכנסת ביולי  06.

 בישראל קיימים מאות מיליוני מטרים רבועים של אסבסט-צמנט (חומר המורכב מתערובת של עד 10% סיבי אסבסט, הכלוא במטריצה של מלט ומים), אשר משמשים בעיקר כחומר בניה במבני תעשייה, במבני חקלאות ובמבני מגורים, ומופיעים כלוחות שטוחים או גליים לכיסוי גגות וקירות, כצינורות מים וביוב, מרזבים, ארובות, רעפים ,תריסים, עמודי חשמל , אדניות, אביזרי גן ומיכלי מים.

מוצרי אסבסט-צמנט מותרים לשימוש בישראל, ואינם מהווים סכנה לבריאות, כל עוד הם במצב תקין ולא מתפורר, ואין מבצעים בהם עבודות ניסור, קידוח, ליטוש וכל עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר.

בנוסף, נעשה בעבר שימוש באסבסט פריך[1], שהוא חומר המכיל אסבסט (מעל 1% משקלית), הניתן לפירור, כתישה או צמצום לאבקה ע"י לחץ ידני, כשהוא יבש. פוטנציאל שחרור סיבי אסבסט מחומר המכיל אסבסט פריך גדול באופן ניכר מזה של אסבסט צמנט. השימוש באסבסט פריך היה, בין היתר, כחומר בידוד תרמי בתעשייה וכחומר בידוד אקוסטי במבני ציבור. אסבסט פריך אסור לשימוש. במקרה שיש צורך לבצע עבודה באסבסט, יש לקבל מראש את אישור הועדה הטכנית לאבק מזיק[2], ולבצע את העבודה באמצעות אנשי מקצוע בעלי אישור לעסוק בנושא.

 

במשך כ-45 שנים, בין השנים 1952-1997, מפעל  "איתנית" (ישאסבסט לשעבר) ייצר ושיווק מוצרי בניה המכילים אסבסט, כגון: צינורות מים וביוב, תריסים, רעפים, מרזבים, ארובות, לוחות לכיסוי גגות וקירות חיצוניים במבני תעשייה וחקלאות בנייני מגורים ועוד. המפעל היה ממוקם באזור התעשייה הצפוני על חוף הים של העיר נהריה.

 

סקר מדגמי להימצאות אסבסט פריך, שנערך מטעם משרד איכות הסביבה בשנת 2001 ("סקר אסבסט בגליל המערבי"), מעלה תוצאות חמורות ביותר ביחס למפגע האסבסט בגליל המערבי.

עורכי הסקר ביצעו במשך כשנה בדיקות מדגמיות לאיתור אסבסט ברכוש פרטי וציבורי ב-53 אתרים בגליל המערבי, וסיווגו אתרים אלו לארבע רמות זיהום, על פי כמות האסבסט שבהם וסוגיו. בין האתרים נמצאים קיבוצים, מושבים, יישובים ערביים, בסיסי צבא, מפעלי תעשייה, שכונות מגורים בנהריה ועוד. 

מהסקר עולה תמונת מצב חמורה במיוחד: בשטחי איתנית ובקרקעות הסמוכות לאיתנית מצויה כיום כמות אדירה של פסולת אסבסט, החשופה לאוויר הפתוח, ובחלקה כבר מתפוררת. 

כל חיכוך עם כלי תחבורה, שינויים במזג האוויר, חפירות, עבודות תשתית, חפירת בורות לניקוז, לכבלים וכד' – כל אלה עלולים לגרום לפיזור סיבי האסבסט ולסכן חיי אדם.   

כמויות האסבסט הנן עצומות, ופיזורן, בין אם לפי תוכנית ובין אם לאו, אינו מתועד באף רישום, לא של המפעל, לא של הרשויות המקומיות או הממלכתיות, ואף לא של הקבלנים או העובדים, אשר ביצעו את השלכת הפסולת.

בעניין אזורים אלו מציין הסקר: "בכל אחד מהאזורים הנ"ל ישנם אזורים אשר מוגדרים כדורשים התייחסות מיידית. באזורים אלה מומלץ לטפל בהקדם האפשרי".

בעקבות פסק הדין בעתירה המנהלית שהוגשה בפרשת מדינת הילדים ע"י "העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה", הוכן תסקיר השפעה על הסביבה (פברואר 1999), המתייחס לתוכנית מדינת הילדים. בתסקיר זה הובהר, כי שטחי מפעל איתנית וכן אזור החוף המערבי הגובל בהם (שטח מדינת הילדים), הינם אזורים "מוכי אסבסט" ברמה חמורה.

 

הסכנה הבריאותית לאוכלוסיית אזור הגליל המערבי

מחקרים מראים כי הסיכון של תושבי נהריה לחלות במחלות אסבסט הינו גבוה באופן ניכר מזה של תושבים במקומות אחרים:

מחקר שנעשה בשנת 2000, טוען כי הסיכוי לחלות במזותוליומה בקרב אנשים שחיים בטווח של 200 מ' מתעשיות הקשורות באסבסט, גבוה פי 11.5 מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. ואכן, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארץ, מראים כי הסיכוי של תושבי נהריה לחלות במחלות סרטניות הנובעות מחשיפה לאסבסט (ולא רק מזותוליומה), גבוה פי 2-3 מהסיכוי של תושבים באזורים אחרים בארץ.

 

מחקר שנעשה בין השנים 1988 ל-1996, מראה כי הסיכוי לחלות במזותליומה בנהריה גבוה פי 3 מהסיכוי לחלות במחלה זו בבאר שבע, ויותר מפי 2 מהסיכוי לחלות במחלה זו בירושלים.

אותו מחקר שצוין לעיל, הראה גם כי הסיכוי לחלות בסרטן ריאות בנהריה גבוה פי 2.5 מהממוצע הארצי.

מחקר שנערך בשנת 1999 ע"י משרד הבריאות, הראה כי הסיכון למות ממחלות סרטניות שנובעות מאסבסט בקרב תושבי נהריה, גבוה לפחות פי 2 מאשר בערים אחרות בישראל.

פסולת אסבסט רבה מצויה באזורים הגובלים במפעל, ובחלקה אף שימשה את תושבי נהריה לבניית שבילים, גגות, דרכים וכיוצא בזה. סיבי האסבסט שהתפזרו, ועודם מתפזרים באוויר, מסכנים את הציבור הרחב המתגורר באזור.

התוצאות דלעיל נתמכות גם בתוצאות מחקר שנעשה בשנת 2000. מתוצאות מחקר זה עלתה המסקנה כי הסיכון לחלות במזותליומה בקרב אנשים שחיים בטווח של 200 מ' מתעשיות הקשורות באסבסט, גבוה פי 11.5 מאשר באוכלוסיות אחרות. תושבים הגרים בין 2 ק"מ ל-5 ק"מ מתעשיות אסבסט, סובלים גם מסיכון גבוה יותר לחלות במחלות אחרות הקשורות לאסבסט, ומסיכון גבוה יותר לסוגים אחרים של סרטן.

 

יובהר, כי לאור תוצאות "סקר האסבסט בגליל המערבי", ייתכן בהחלט כי המצב שתואר בנהריה נכון גם לאזורים נוספים בגליל המערבי, אלא שהנושא טרם נבדק ביחס לאזורים אלו, וממילא, וכפי שיפורט להלן, התחלואה בגין החשיפה לאסבסט טרם הגיעה לשיאה, ועלולה להתרחש בעשורים הקרובים. בד"כ קיימת תקופת חביון של יותר מ-10 שנים בין החשיפה לאסבסט ובין הופעת המחלה, ולעיתים מתפרצת המחלה כ-  40-50 שנה אחרי תחילת החשיפה.

מחקרים באוסטרליה ובאירופה[3] טוענים כי מאחר והשימוש במוצרי אסבסט וייצורם היו בשיאם בשנות ה-70 המאוחרות, שיא התמותה מסרטן ריאות יהיה בין השנים  2010-2020, וזאת לאור תקופת החביון הארוכה.

גם בארץ רווחו השימוש במוצרי אסבסט וייצורם בשנות ה-70 המאוחרות, על כן גם בארץ הצפי הוא לעלייה בתחלואה ובתמותה בעשרים השנים הבאות. אבל מאחר שהמפגע בארץ מצוי עדיין בעיצומו, והחשיפה של האוכלוסייה הרחבה לסיבי האסבסט נמשכת גם בימים אלו ממש, הרי שתוצאות חשיפה זו והתחלואה שבעקבותיה עשויות להתרחש אף לאחר המועדים שצוינו לעיל[4].

עלייה במספר חולי מזותליומה כתוצאה מחשיפה לאסבסט בשנים  1980 - 2004[5]

סרטן המזותליומה הוא מחלה נדירה, אשר תפוצתה בקרב אוכלוסיה רגילה היא אחד למיליון בשנה. זהו סרטן ממאיר וקטלני, מובהק לחשיפה לסיבי אסבסט. לרפואה בעולם עד היום אין טיפול במחלה.

  • שליש מן החולים הרשומים הן נשים ולא פועלי המפעל, מה שמצביע על חשיפה קהילתית גבוהה במיוחד[6] .

  • גיל החולים הולך ונעשה צעיר יותר, דבר המצביע על חשיפה בגיל צעיר.

  •  אוכלוסיית הגליל המערבי מונה  215,500 תושבים בלבד. מקרה אחד לשנה של מזותליומה, לפי הסטטיסטיקה, מצריך אוכלוסיה גדולה פי 5 מאשר זו הקיימת בגליל המערבי.

בשלוש השנים האחרונות מדובר על עלייה של 40 חולים בשנה בישראל (10 מקרים לשנה רק בבית החולים בנהריה). מתוך הנתונים נובע כי רק בין 2002 – 2004 חלה עלייה של 125 חולי מזותליומה (ע"פ דיווח לא רשמי מבתי החולים נהריה ורמב"ם, בשלוש השנים האחרונות יש כ - 40 מקרי מזותליומה בשנה).

נתונים אלו אינם מייצגים את התחלואה בסרטן ריאות, בסרטן הגרון ובמחלת האסבסטוזיס, שהן מחלות המוכרות בישראל כנגרמות כתוצאה מחשיפה לסיבי אסבסט. בעולם מוכרות מחלות נוספות הנובעות מחשיפה לאסבסט – סוגים של סרטן דם, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן החלחולת וסרטן הקיבה.

נתוני מזותליומה – מאת  רישום הסרטן במשרד הבריאות – נרשם בחודש מרץ  2005.

בין השנים 1990- 2004 היו 567 מקרי מזותליומה בכל הארץ.

חוות דעת מומחים:

פרופסור ארתור פרנק, מומחה בינלאומי לתחלואה מפילדלפיה - מאי 2006:

"מצב האסבסט בישראל חמור ביותר, והרשויות מתעלמות מן הבעיה. הסיכון לחלות במזותליומה, מחלה סרטנית קטלנית מובהקת לחשיפה לאסבסט, גבוה בגליל המערבי פי 40-50 יותר מאשר בשאר העולם."

"הימצאות מחלת המזותליומה מעידה על סכנה לחלות במחלות סרטניות נוספות המושפעות מחשיפה לאסבסט, כגון: סרטן דרכי הנשימה, סרטן הריאות וסרטן דרכי העיכול . אחוזי סרטנים אחרים נמצאים באחוזים גבוהים ביותר בגליל המערבי, וכיום התחלואה מסרטנים אחרים גדולה כבר פי 4 בגליל המערבי מאשר בשאר העולם, והסכנה לחלות ממזותליומה גדולה פי 40 בנהריה כתוצאה מחשיפה לאסבסט", דברי  פרופסור פרנק.

"הממשלה הישראלית אינה עושה דבר. במקרים דומים בארה"ב, הממשלה לקחה אחריות וטיפלה בבעיה, ואחר כך תבעה את החברה המזהמת כדי לממן בחזרה את  הוצאות הניקוי. הממשלה השקיעה מאות מיליוני דולרים לנקות את מוקדי זיהום האסבסט, ואחר כך תבעה את החברה המזהמת בתביעה פלילית על ההוצאות. מה שקרה בניו יורק במשך מספר שעות מועט בעת קריסת בניני התאומים ב-11 בספטמבר 2001, קורה בנהריה כבר 50 שנה".

לדברי פרופסור פרנק, יש צורך בתוכנית כוללת ומקיפה לטיפול וניקוי שאריות הפסולת במוקדי זיהום בנהריה, והן פירוק מבנים שיש בהם אסבסט, על מנת למנוע נזק לדור הזה ולדורות הבאים.

יש לטפל בבעיית האסבסט בצורה מקיפה, כוללת, שיטתית ומתמשכת".

 

פרופסור אליהו ריכטר, הדסה ירושלים: דרך הטיפול או אי הטיפול כיום במפגע, המתוארת על מחדליה בחו"ד של יצחק פישר (תובענה ייצוגית 2003 ), מומחה לטיפול באסבסט, לא זו בלבד שאיננה מביאה ל-"חיסול" המפגע, אלא שהיא גורמת לעיתים לעלייתם של סיבי אסבסט לאוויר החופשי, ובכך מסכנת את תושבי הגליל המערבי. יש לאתר ולזהות את מוקדי המפגע (כבישים, שבילים, מגרשים, חופים, אתרי פסולת מאולתרים ועוד), וליישם ביחס אליהם נהלים קפדניים על פי תוכנית מסודרת, בהתחשב בסיכונים הבריאותיים לציבור הרחב ובמיוחד לילדים רכים, כפי שהוסבר לעיל. יש ליישם אמצעי מנע, שיקום ופיקוח הדרושים לטיפול במפגע האסבסט, תוך פיקוח מתמיד וקפדני על העבודות הנעשות.

 

מסקנות והמלצות:

א.     יש להכיר בגליל המערבי כאזור אסון מוכה אסבסט ולהפעיל נהלים מיוחדים כדי למנוע המשך חשיפה מיותרת לסיבי אסבסט.

ב.     על המשרד לאיכות הסביבה ועל משרד הבריאות להשקיע בהסברה מסיבית ברשויות המקומיות, במיוחד בגליל המערבי, כדי להבין את המסוכנות הבריאותית בחשיפה נוספת לאסבסט.

ג.     יש להגביר אכיפה באופן משמעותי על העבודה באסבסט כדי למנוע חשיפה לסיבי האסבסט.

ד.     יש לסייע בהקמת ועד פעולה עירוני - עירייה בשיתוף התושבים - כדי לפקח וכדי לייצר פתרונות מקומיים מעשיים.

ה.     יש להקצות סכומי כסף גדולים לעריכת סקר ממצה של מוקדי זיהום האסבסט הפריך בגליל מהערבי בשטחים הפרטיים והציבוריים, כדי להעריך את ההוצאות הצפויות לטיפול במפגע, וכדי לסמן מוקדי זיהום בכל חלקה וחלקה.

ו.      חובה על המדינה לתבוע ממפעל איתנית לטפל בניקוי הקרקעות, ולהחזיר לתושבים את המצב לקדמותו. במידה והמפעל אינו תורם את חלקו לטיפול בבעיית האסבסט, על המדינה לתבוע ממנו בעצמה להחזיר את הוצאות הניקוי של הגליל המערבי.

ז.     על משרד הבריאות לפעול למניעה ולגילוי מוקדם של מחלות סרטניות, על ידי הקמת מרפאות מיוחדות למניעת תחלואה מאסבסט, הסברה מסיבית על התנהלות נבונה במצב מסוכן זה, ומעקב קבוע אחר האוכלוסייה שבסיכון.

ח.      יש להקצות אתר לקבורת אסבסט פריך בגליל המערבי במקום האתר שנוהל על ידי איתנית ונסגר. כבר 4 שנים לא נפתרה בעיית ההטמנה, דבר הגורם לפיזור ולהרעלת האזור כולו, ולייקור עלויות הטמנת האסבסט.

 

חקיקה:

1.  איסור שימוש באסבסט - לאסור באופן מוחלט שימוש באסבסט בישראל, להצטרף לחרם האסבסט העולמי[7].

2.  חקיקת חירום לגליל המערבי – על מנת לקדם טיפול מיוחד בנושא בגליל המערבי, יש לחוקק חקיקת חירום המתנה כל המשך בינוי והתיישבות בגליל בטיפול קודם בבעיית האסבסט בצורה כוללת. יש להתנות טיפול מערכתי כולל ולא טיפולים נקודתיים .

3. הקמת ועדת על ציבורית – רופאים, כלכלנים,מומחים לאסבסט, משפטנים ונציגי ציבור, להתוות מדיניות על לפתרון לגליל המערבי. יש לעגן את סמכויות הועדה בחוק, כדי לאפשר התוויית מדיניות ואכיפתה עד לחיסול המפגע.

4. חוקי עזר ברשויות - יש לעזור לרשויות המקומיות בהגדרת חוקי העזר הנדרשים כדי להפעיל מדיניות אכיפה חד משמעית בנושא האסבסט.

 

  • פרק "הגליל המערבי אזור מוכה אסבסט" נאסף ונערך על ידי "העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה" - יולי 2006.
  • ניתן לקבל את דוח צדק סביבתי המלא מחיים וסביבה – אירגון הגג של שוחרי הסביבה sviva@sviva.net

להורדת סקר האסבסט מדצמבר 2007 כאן

להורדת סקר קרקעות זיהום אסבסט הקודם ( pdf או doc )

לצפייה מצגת המכילה את סיפור האסבסט בצפון בראשי פרקים ( ppt )

להורדת סקר אסבסט בגליל המערבי  ( pdf )

 

 

אסבסט - ראשי
?מה קורה
פעילויות שלנו
? מהו אסבסט
טיפול באסבסט
סכנות בריאותיות
הזיהום בגליל המערבי
מפגעי אסבסט
נתוני תחלואה בארץ
חוות דעת פרופ' פרנק
חוות דעת פרופ' ריכטר
חוות דעת פרופ' רביד
חוות דעת יצחק פישר
"מדינת הילדים"
עצומה למניעת הפיזור
העתירה נגד העירייה
תובענה ייצוגית אסבסט
העתירה לבג"ץ
הכתבה במבט שני

 

מפת האתר  | אודות האתר  |  כתוב לנו  |  עזרה  |  עמוד הבית | רשימת תפוצה | קישורים  | ENGLISH
העמותה למען איכות חיים ואיכות סביבה נהריה, כתובת: ת.ד. 1019 נהריה 22110 , טלפקס: 9574449 –0
4  ,
דואר אלקטרוני:
aqlen.il@gmail.com  אתר: http://naen.timba.info