English


        העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה


דף הבית מי אנחנו ?מה קורה אסבסט שמירת חופים הגנת העץ מעורבות גן ירוק הצטרפות צרו קשר

 

חות דעת של פרופ' מרדכי רביד 

פברואר 7, 2006                                        

בעניין: נזקים לבריאות עקב חשיפה לאסבסט

 מהעמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה ומעמותת אדם טבע ודין למדתי על בעיית פיזור פסולת אסבסט ומבני אסבסט באזור נהריה והסביבה, עבודות פירוק, עבודות תשתית ואחרות שבמהלכן מפורקים מבני אסבסט ומשונעת פסולת אסבסט ללא פיקוח וללא אמצעי מגן למניעת פיזור אבק האסבסט.

מטרת חוות הדעת לתאר את הסיכון לבריאות תושבי הסביבה כתוצאה מפיזור אבק אסבסט באוויר, שקיעתו בקרקע וחלחול למי שתייה.

 הקשר בין החשיפה לאסבסט לבין תחלואה:

ביסוס טענה בדבר קשר של גרימה בין גורמים סביבתיים לבין מחלה כלשהי חייב לשלב עדויות ביולוגיות, קליניות ואפידמיולוגיות, היוצרות יחד מסד נתונים בעל רצף הגיוני, המראה כללי התנהגות ומגמות קונסיסטנטיות.

מעטים הם המקרים בהם מנגנון גרימת הנזק והקשר בין הגורם החיצוני לבין המחלה ברורים בצורה חד משמעית. לרוב נקבע הקשר בדרגות שונות של וודאות. יש להבדיל, לכן,  בין הוכחה מדעית חד משמעית הכוללת את כל האלמנטים הנדרשים לבין הנחה סבירה המחייבת נקיטת אמצעי מניעה וזהירות אף שדרגת הביטחון לקיומו של קשר סיבתי אינה מוחלטת.

ההיסטוריה הרפואית מכירה דוגמאות רבות בהן איסוף נתונים שיטתי העלה את קיומו של קשר סיבתי בין גורם סביבתי או חיצוני כלשהו לבין מחלה או קבוצת מחלות, וחלפו שנים רבות עד שהובררה מהות הקשר או שנאספו נתונים ברמת וודאות מספקת על-מנת שהקשר ייהפך לקונסנזוס.

שתי הדוגמאות הבולטות בתחום זה הן הקשר בין עישון לבין סרטן הריאה והקשר בין חשיפה לאסבסט לבין מחלת הריאה האופיינית (אשר קרויה אסבסטוזיס) וסרטן קרום הריאה – המזותליאומה.  בשנים האחרונות התבסס באופן ברור מאוד גם הקשר הסיבתי בין חשיפה לאסבסט לבין סרטני הריאה והולך ומתגבש הקשר בין גורם סביבתי זה לבין השראת מגוון רחב של מחלות ממאירות אחרות:

הקשר בין חשיפה לאבק אסבסט לבין מזותליאומה פורסם בספרות הרפואית כבר בשנות ה- 40 של המאה הקודמת. כיום קשר זה נחשב כוודאי ונתונים אפידמיולוגיים מייחסים 4 מתוך כל חמישה מקרים של מזותליאומה לחשיפה לאסבסט.  המחלה מוכרת ע"י רשויות הבריאות ברוב ארצות העולם כמחלת מקצוע והיא יכולה להופיע באנשים הלוקים בשינויים הריאתיים האופייניים לאסבסטוזיס (בעיקר התעבות קרום הריאה ולייפת (פיברוזיס) תוך ריאתית) אך גם כמחלה ראשונית ללא שינויים אלה. כמו כן המחלה יכולה להתחיל בקרום הריאה או בקרום העוטף את המעיים ( פריטונאום) (1). תקופת החביון בין החשיפה לאבק אסבסט לבין הופעתם של גידולים ממאירים היא לרוב 20-15 שנה ואף יותר.

אף שהמזותליאומה היא הגידול אשר תואר ראשון כמושרה ע"י חשיפה לאסבסט הרי העלייה בהארעות סוגים אחרים של סרטן ריאה באנשים שנחשפו לאסבסט מרשימה יותר מאשר מזותליאומה (1) עליה בהארעות גידולים שונים תוארה לא רק באנשים שנחשפו לאבק אסבסט אלא גם באוכלוסיות אשר במי השתייה שלהן נמצאו סיבי אסבסט (4-2).

אין תמהה שהשימוש באסבסט ומוצריו נאסר בארץ כליל בשנת 1984 למעט חריגים אשר גם הם נאסרו ב- 1990.

כיצד האסבסט גורם לשינוי הסרטני בתאים להתהוות, לא ברור. על-מנת שחומר הבא במגע עם הגוף יחולל שינוי המשרה ממאירות בתאים, הוא חייב לבוא במגע אינטימי עם התאים ולגרום בהם לשינויים גנטיים אשר תוצאתם תהייה ביטוי יתר של אונקוגנים (גנים משרי סרטן) בדרך כלל ע"י הסרת כיפה מגינה כלשהי מן הגן, או לחילופין לגרום למוטציה בגנים המגינים מפני התהוות גידול סרטני, כך שפעולתם תנוטרל.

בשנת 1992 תיארה Brandt-Rauf וחבריה (5) השראה של האונקוגן 21p ברמה חריגה באנשים שנחשפו לאסבסט. במעקב ארוך אחרי 36 איש שהראו שינוי זה נמצא שבמחציתם התפתחו גידולים ממאירים מסוגים שונים, ברובם סרטני ריאה וקרום הריאה אך גם סרקומה של העצם ולימפומה שאינה הודגקין.

Liu וחבריו תיארו בשנת 1998 (6) השראת מוטציה של הגן 53p ע"י חשיפה לאסבסט. גן זה מגן בד"כ מהתפתחות ממאירויות ,כאשר המוטציה חסרה את התכונה וחושפת את החולה לסיכון מוגבר לחלות.  בין החולים אשר החוקרים מצאו בהם את המוטציה לאחר חשיפה לאסבסט  חלו רובם בסוגי סרטן ריאה וקרום הריאה אך גם בלימפומה ממאירה. לימפומה ככלל  ולימפומה מתאי Mantle בפרט מצטיינת בשורה של שינויים בגנים שונים ביניהן טרנסלוקציות, מוטציות של הגן המדכא גידולים- p53 ושינויים נוספים שחלקם חופפים שינויים שנגרמו ע"י חשיפה לאסבסט (9-7).  הגידול האופייני ביותר לחשיפה לאסבסט הוא מזותליאומה.  אנו מוצאים בספרות שבמקרים מסויימים של מזותליאומה קיים דמיון מפתיע לתאים לימפטיים. במחקר אחד (10) נמצאו באנליזה אלקטרון-מקרוסקופית תאי לימפומה מעורבים עם התאים המזותליאליים האופייניים. במחקר אחר שפורסם ב- Cancer  (11) מתוארים שני חולים עם לימפומה ולאוקמיה לימפטית כרונית לאחר חשיפה לאסבסט אשר, תוך כדי מעקב, פיתחו מזותליאומה.  מקרה נוסף של לימפומה שאינה הודגקין  ומזותליאומה, שהופיעו יחד בחולה שהיה חשוף לאסבסט, תואר ע"י  Tondini (12), וכן מעניין לצטט בקשר לזה תיאור חולה אשר נחשף לאסבסט, פתח תמונה אופיינית של אסבסטוזיס בקרום הריאה ובמקום זה התפתחה לימפומה ממאירה שאינה הודגקין (13), זהו מיקום מאוד לא רגיל להתפתחות לימפומה. בספרות אפשר למצוא תיאורים רבים של חולים שנחשפו לאסבסט ופיתחו מזותליאומה יחד עם גידולים של המערכת הלימפטית או גם במערכות אחרות.

עד כאן לגבי מנגנונים ביולוגיים ועירוב תחומים או הופעה יחדנית של הגידולים המופיעים באנשים שנחשפו לאסבסט.

רוב מקרי החשיפה לאסבסט שחלו באסבסטוזיס או במחלות ממאירות של הריאות ואיברים אחרים, נמנים על אוכלוסיית עובדים במפעלים בהם נעשה שימוש במוצרי אסבסט (14,15).       יש מעט מחקרים העוסקים בנזקים של חשיפה מקרית או ספורדית חוזרת לאסבסט כיוון שהמודעות לפוטנציאל הנזק שבחשיפה כזאת נמוכה ולעיתים קרובות, אם המחלה אינה מראה הסתמנות קלינית אופיינית (מזותליאומה, אסבסטוזיס של הריאה), אין הפרט האנמנסטי של חשיפה לאסבסט נחשף, בין עקב העדר מודעות של הרופא להעמיד את השאלות ובין עקב חוסר ידיעה של החולה.   עם זאת, מחקרים אפידמיולוגיים שעסקו בסוגייה זו מצאו עלייה קונסיסטנטית בהארעות  של  מזותליאומה (כסמן אופייני)  באוכלוסיות  שנחשפו לאסבסט  בסביבת   המגורים  (Residential exposure) (16,17). זאת ועוד, ידועה השפעה מצטברת של גורמי סיכון שונים .לכן, באנשים אשר יש להם גורמי סיכון נוספים לחלות בסרטן או במחלות ריאה (מעשנים, דיירי אזורים עם זיהום אוויר) אף חשיפה מזערית לאסבסט יכולה להוסיף לסיכון לחלות (18).

 

תחלואה בישראל - נתונים בלתי רשמיים של משרד הבריאות מראים עלייה רצופה בהארעות שנתית של מזותליאומה שניתן לראות בה סמן אופייני לנזקי אסבסט (לאור האמור לעיל – רוב המזותליאומות מקורן בחשיפה לאסבסט). עד 1983 נרשמו בממוצע 5 מקרים בשנה, מ- 1983 ועד 1991 – ממוצע של כ- 10 מקרים בשנה ומשנת 1991 ועד 2002 למעלה מ- 20 מקרים בשנה. בשלוש השנים האחרונות נרשמו כ- 40 מקרים בשנה. (דיווח לא רשמי, מבוסס על נתונים מבתי החולים בצפון הארץ). אם נתון זה נכון זוהי הארעות גבוהה עשרות מונים מן הצפוי באוכלוסייה הכללית  (2-1 מקרים למיליון תושבים). כיוון ששליש מן הנפגעים הן נשים ברור שהחשיפה היא סביבתית ולא רק תעסוקתית.  נתונים שנאספו ע"י ד"ר ריכטר ואחרים ומצוטטים בחוות דעתו מראים כי בנהריה והסביבה (באזור המפעל לייצור אסבסט איתנית) הייתה ההארעות של מזותליאומה פי שלושה מאשר הממוצע הארצי. אין כמובן סטטיסטיקה מדוייקת בדבר סוגי סרטן אחרים.  אם נזכור את תקופת החביון (תקופה לטנטית) בין החשיפה לבין המחלה הרי השפעת החשיפה לאסבסט בשנות השישים והשבעים מתבטאה בשנות התשעים ואילך, עדיין אין הסתמנות של ירידה בהארעות המחלה. יש לזכור כי מזותליאומה, בהיותה אופיינית לחשיפה לאסבסט, היא קצה הקרחון הבולט מעל לפני הים בעוד שמירב נפחו שקוע במים ונסתר מעין רואה. קשה לאפיין עלייה בסוגי סרטן אחרים כיוון שחשיפה לאסבסט היא רק אחד מהגורמים אשר לרוב אינו נרשם באנמניזה ואינו מדווח. גם מחלות ריאה שעקב אסבסט מאובחנות רק בחלק מן המקרים ואין רישום מרכזי שיאפשר מעקב אחר שינויים בקצב הארעות המחלה.

סיכוני חשיפה לאסבסטשנים לאחר שנאסר שימוש באסבסט, בכל סוג של תעשייה ומלאכה, הארץ כולה ובמיוחד אזור הגליל המערבי מלאים במבני אסבסט או במבנים שבהם הקירות או הגג בנויים מאסבסט, בדרכי עפר רבות נדחסה פסולת אסבסט על-מנת למנוע היווצרות בוץ ושקיעת כלי רכב . יש עדיין גדרות מאסבסט, מבני ציבור שונים (בתי ספר, גני ילדים, מחסנים). כל עבודה הנעשית במבנים כאלה : פירוק, שיפוץ או הריסה, מעלה אבק אסבסט לאוויר, והיא בעלת פוטנציאל משמעותי לגרום נזק לעובדים, לדיירים בסביבה ואף לאנשים שייחשפו דרך מקרה. כיוון שהנזקים צפויים להסתמן קלינית כעבור 20 שנה ויותר אין כל דרך להעריך את מידת הסיכון הכרוך בשינוע פסולת אסבסט או עיסוק במבני אסבסט או בכל מצבור שבו מצוי אסבסט. לכן אנשים שעבודתם מביאה אותם למגע עם אסבסט בכל צורה שהיא, חייבים במיגון והעבודה חייבת להיעשות בזהירות המירבית כאשר מביאים בחשבון פגיעה צפויה באנשים בסביבה, כך שיש להתחשב ברוח, בשעות ביצוע העבודה, אך יותר מכל -  בשיטות עבודה שיצמצמו פיזור פסולת ואבק, ככל שניתן.  יתירה מזו, יש לשקול כל עבודה וכל מגע עם אסבסט לגופו ולבצע רק את שחיוני לביצוע.

 פיקוח – כל שנאמר בשורות דלעיל מכוון לכך שחייב להיות פיקוח צמוד והדוק על כל עבודה שבמהלכה יתכן מגע עם חומרים המכילים אסבסט.המשרד לאיכות הסביבה העסיק צוות פקחים האמונים על סיכוני החשיפה לאסבסט ותפקידם לפקח ולאכוף את תקנות הזהירות בכל מגע עם אסבסט לסוגיו.פקחי המשרד לאיכות הסביבה שובתים מזה למעלה משנה.  העדרם מאתרי העבודה  חושף את האוכלוסייה ואת העובדים לסיכוני החשיפה לאסבסט.כאמור, אין כל דרך להעריך כיום את נזקי החשיפה הספורדית כתוצאה מעבודות שיפוץ, בנייה, הריסה ושינוע פסולת אסבסט, אך אין ספק שנזקים אלה ייגרמו לתחלואה קשה שתתפרס על פני שנות דור.

לכן, אף שנזקה של השביתה סמוי כעת מן העין, השפעותיה בטווח הרחוק תהיינה קטלניות לאלה שייפגעו.

 ידוע לי כי דין תעודה זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בבית המשפט.

פרופסור מרדכי רביד

רשיון מס' 6724

מומחה ברפואה פנימית ובמנהל רפואי

8-1972  מנהל בתי חולים צפת ויפו.

78-1974 מנהל מחלקה פנימית,  בי"ח יפו

94-1978 מנהל מחלקה פנימית א', בי"ח מאיר

80-1970 חתם רפואי ויועץ בחברות ביטוח

95-1994 סגן מנהל רפואי, קופ"ח מכבי

98-1993 יו"ר האיגוד לרפואה פנימית

2001-1980 יו"ר ועדה לתוארי מומחה, המועצה המדעית של הר"י

2002-1998 נשיא האיגוד האירופי לחקר יתר לחץ דם בסוכרת

2004-1995 מנהל מחלקה פנימית ד', בי"ח מאיר כ"ס

2004-1993  חבר הפנל הבינלאומי להערכת תרופות

2004-2000  יו"ר המועצה המדעית של האגודה הישראלית לסוכרת

יועץ מחקר, ארגון הבריאות העולמי

יו"ר ועדת התרופות המרכזית, שירותי בריאות כללית

חבר מערכת European J. Internal Medicine

חבר באיגודים  הישראליים ליתר לחץ דם, סוכרת ורפואה פנימית

מנהל רפואי, בי"ח מעייני הישועה

פרופסור מן המניין לרפואה פנימית, אוניברסיטת תל-אביב

  

פרופ' מ. רביד

 ח' רקנטי 3 תל-אביב     69494     3 Recanati St. Tel-Aviv

טלפון (Phone): 6412434-03; טלפון נייד (Mobile phone):  5705020-054; פקס (Fax): 6415335-03

e-mail: ravidm@netvision.net.il

 ספרות

 1.   Occupational exposures and pulmonary disease. Harrison’s Principles of Internal Medicine 16th Edit. pp 1522-3.

 2.    Moran EM. Epidemiological factors of cancer in California.J Environ Pathol Toxicol Oncol 1992;11:303-7.

 3.   Andersen A, Clattre E, Johansen BV. Incidence of cancer among lighthouse keepers exposed to asbestos in drinking water.Am J Epidemiol 1993;138:682-7.

 4.  Kjaerheim K, Ulvestad B, Martinsen JI, et al. Cancer of the gastrointestinal tract and exposure to asbestos in drinking water among lighthouse keepers (Norway). Cancer Causes Control 2005;16:593-8.

 5. Brandt-Rauf PW, Smith S, Hemminki K, et al. Serum oncoproteins and growth factors in asbestosis and silicosis patients.Int J Cancer. 1992;50:881-5.

 6. Liu BC, Ju DC, Miao Q, et al. p53 gene mutations in asbestos associated cancers.Biomed Environ Sci. 1998;11:226-32

 7.  Greiner TC, Moynihan MJ, Chan WC, et al. p53 mutations in mantle cell lymphoma are associated with variant cytology and predict a poor prognosis.     Blood 1996;87:4302-10.

 8.  Ott G, Kalla J, Ott MM, et al. Blastoid variants of mantle cell lymphoma: frequent bcl-1 rearrangements at the major translocation cluster region and tetraploid chromosome clones.    Blood 1997;89:1421-9.

 9.  Cuneo A, Bigoni R, Rigolin GM, et al. Cytogenetic profile of follicle mantle lineage: correlation with clinicobiologic features.    Blood 1999;93:1372-80.

 10.    Henderson DW, Attwood HD, Constance TJ, et al. Lymphohistiocytoid mesothelioma: a rare lymphomatoid variant of predominantly sarcomatoid mesothelioma.Ultrastruct Pathol. 1988;12:367-84.

 11. Efemidis AP, Wasman JS, Chahinian AP. Association of lymphocytic neoplasia and mesothelioma.Cancer. 1985;55:1056-9.

 12. Tondini M, Rocco G, Travaglini M, et al. Pleural mesothelioma associated with non-Hodgkin`s lymphoma.Thorax. 1994;49:1269-70.

 13.    Parisio E, Bianchi C, Rovej R, et al. Pulmonary asbestosis associated to plerual non-Hodgkin`s lymphoma.Tumori. 1999;85:75-7.

 14.    Chen R, Froom P. The CUSCORE test and the q-interval in cluster analyses of colon cancer and of lymphoma among asbestos workers. Stat Med 2003;22:3101-9  .

 15.    d`Errico A,  Filippi M, Demaria M, et al. Occupational mortality in Italy during 1992, assessed through record-lindage between pension records and death certificates.     Med Lav. 2005;96:s52-65.

 16.    Boffetta P. Epidemiology of environmental and occupational cancer.   Oncogene 2004;23:6392-403.

 17.    McCredie M, Stewart JH. Risk factors for kidney cancer in New South Wales. IV. Occupation.    Br J Ind Med 1993;50:349-54.

 18.  McElduff P, Attia J, Ewald B, et al. Estimating the contribution of individual risk factors to disease in a person with more than one risk factor.    J Clin Epidemiol 2002;55:588-92.

 

 

אסבסט - ראשי
?מה קורה
פעילויות שלנו
? מהו אסבסט
טיפול באסבסט
סכנות בריאותיות
הזיהום בגליל המערבי
מפגעי אסבסט
נתוני תחלואה בארץ
חוות דעת פרופ' פרנק
חוות דעת פרופ' ריכטר
חוות דעת פרופ' רביד
חוות דעת יצחק פישר
"מדינת הילדים"
עצומה למניעת הפיזור
העתירה נגד העירייה
תובענה ייצוגית אסבסט
העתירה לבג"ץ
הכתבה במבט שני

 

מפת האתר  | אודות האתר  |  כתוב לנו  |  עזרה  |  עמוד הבית | רשימת תפוצה | קישורים  | ENGLISH
העמותה למען איכות חיים ואיכות סביבה נהריה, כתובת: ת.ד. 1019 נהריה 22110 , טלפקס: 9574449 –0
4  ,
דואר אלקטרוני:
aqlen.il@gmail.com  אתר: http://naen.timba.info